בעת שנודע לדוד על מרידת אבשלום בנו הוא זועק אל ה' ומבקש הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי, כלומר הטה אוזן ושמע את שפיכת נפשי. במקביל הוא מוסיף וְאַל־תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי, בבקשה שה' לא יעלים את עינו מראות את סבלו או את עצמו מלשמוע את בקשתו. כפילות זו עשויה לבטא רעיון אחד במילים שונות, אך גם לשקף מדרג של תקוות והבדל בין התפילה, שהיא זעקת הנפש הכללית, לבין התחינה על הצרכים המעשיים והפרטניים. לחלופין מדובר בבקשה מתמשכת, שבה דוד מתחנן שה' לא יסתפק בשמיעת התפילה הראשונית אלא ימשיך להקשיב גם לתחינה שבאה בעקבותיה.
תהלים, פרק נ״ה, פסוק ב׳
הַאֲזִ֣ינָה אֱ֭לֹהִים תְּפִלָּתִ֑י וְאַל־תִּ֝תְעַלַּ֗ם מִתְּחִנָּתִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.