מתוך מצוקה קשה, האדם פונה אל ה' בבקשה הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי, ומתחנן שיאזין לקולות השבר שלו עוד בטרם הצליח לנסח תפילה מסודרת. הוא זועק ומיילל מתוך צערו ואומר אָרִיד, אף שיש המפרשים מילה זו כלשון שלטון. זעקה זו מלווה בְּשִׂיחִי, שהוא סיפור תלאותיו הפורץ ממנו כדיבור לא רצוני, והמילה וְאָהִימָה משלימה את תמונת הכאב ומתארת אנחה ושאגה רועשת. הצער כה איום עד שדעתו של האדם משתבשת עליו מרוב ייסורים, מצב שבו הוא נחשב לאנוס ופטור לחלוטין מתפילה. למרות זאת, הוא מתאמץ לשפוך את שיחו, ומבקש שזעקתו תישמע דווקא בזכות מסירותו ופנייתו מתוך חוסר אונים מוחלט.
תהלים, פרק נ״ה, פסוק ג׳
הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.