קרה לכם פעם שהייתם בחוץ ופתאום התקרבה סופה חזקה, והייתם צריכים לרוץ מהר כדי למצוא מחסה? דוד המלך הרגיש בדיוק כך, אבל הסערה שלו לא הייתה של מזג אוויר, אלא של סכנה פתאומית. דוד היה צריך לברוח מהר מפני צבאו של אבשלום שרדף אחריו.
ברגע המלחיץ הזה, דוד מבקש: אָחִישָׁה מִפְלָט לִי. המילה אָחִישָׁה פירושה למהר ולפעול בזריזות. דוד רוצה למהר ולמצוא לעצמו מקום הצלה בטוח. הוא מתאר שהוא בורח מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר. המילה סֹעָה מזכירה את המילה 'נוסעת', והיא מתארת רוח חזקה שמתקדמת ונוסעת במהירות עצומה.
הרוח והסערה הם בעצם משל לאויבים. ברגע שדוד הבין את הסכנה, הוא ידע שהוא חייב להימלט מיד אל מקום מבטחים, לפני ש"סערת" האויבים תשיג אותו, ממש כמו אדם שממהר למצוא מקלט לפני שהסופה הגדולה תתפוס אותו.