תהלים, פרק פ״ג, פסוק ג׳

Psalms 83:3Sefaria

כִּֽי־הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ׃

התאגדות העמים סביב ישראל אינה רק איום פיזי, אלא התקוממות ישירה נגד ה' וכבודו. כאשר האומות מתקבצות יחד בהמון רב, הן מייצרות רעש והמולה בניסיונן להכחיד את העם.

המילה יֶהֱמָיוּן נגזרת ממושג ההמיה, ומתארת רעש והתקהלות המונית של עמים רבים ורועשים [אבן עזרא, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. מטרתה של המולה זו היא השמדת ישראל [רד"ק, מצודת דוד], ויש המוסיפים כי הרעש מבטא גם עשייה אלילית שמטרתה לעקור את האמונה בהשגחת ה' ובייחודו [חומת אנך]. במקביל, הביטוי נָשְׂאוּ רֹאשׁ מתאר את גאוותם, עזות פניהם וניסיונם להתגבר ולעלות מעלה כדי להשחית את נחלת ה' [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, מאירי].

הפרשנים עומדים על כך שהפנייה לה' במילים א֭וֹיְבֶיךָ ומְשַׂנְאֶ֗יךָ אינה מקרית. הטענה היא שאילו היו העמים יוצאים רק נגד ישראל, ניתן היה להחריש, אך מכיוון שהם פועלים נגד כבוד ה' ומתייצבים מולו, עליו לצאת ולהילחם בהם [אלשיך, מלבי"ם].

בנוסף, קיימת הבחנה דקה בין שני סוגי התוקפים המוזכרים. בעוד שא֭וֹיְבֶיךָ הם אלו ששומרים את האיבה בלבם ומייצרים את ההמולה והרעש הכללי, מְשַׂנְאֶ֗יךָ הם אלו שנוקטים פעולה מעשית ויוזמים את הרעה בפועל. מתוך כך, ברגע שפועלי הרעה מעיזים להרים את ראשם באופן מעשי, גם האויבים הכלליים מקבלים אומץ ומתחילים להמות ולהרעיש [אלשיך, מלבי"ם].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.