דמיינו שאתם מקבלים שליחות כה חשובה עד שגורל של עם שלם תלוי בה. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שקרה לנביא צפניה. הספר שלנו נפתח במילים דְּבַר־ה', כדי ללמד אותנו שהמסר שצפניה עומד להשמיע הוא לא רעיון אישי שלו, אלא הודעה ישירה שהוא קיבל מה'.
מיד לאחר מכן, התנ"ך מפרט רשימה ארוכה של אבותיו של צפניה: בֶּן־כּוּשִׁי בֶן־גְּדַלְיָה בֶּן־אֲמַרְיָה בֶּן־חִזְקִיָּה. למה צריך לספר לנו מי היה סבא רבא של סבא שלו? התנ"ך רוצה להראות לנו שצפניה הגיע ממשפחה מאוד מיוחדת. אבותיו היו אנשים גדולים, חכמים ומכובדים, ואולי אפילו נביאים ומנהיגים בעצמם.
מתי כל זה קרה? בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה. באותה תקופה, ממלכת ישראל כבר נכבשה, ולכן צפניה פונה אל האנשים שנשארו בממלכת יהודה ובירושלים. באותם ימים, העם התנהג בצורה לא טובה ועשה חטאים. צפניה היה צריך להגיד להם דברי תוכחה, כלומר להעיר להם על המעשים שלהם, בתקווה שזה יעזור להם לתקן את דרכיהם ולחזור בתשובה.
צפניה לא עבד לבד במשימה הגדולה הזו. באותו זמן פעלו עוד שני נביאים שעזרו לו: ירמיהו דיבר עם האנשים ברחובות ובשווקים, הנביאה חולדה דיברה עם הנשים, וצפניה עצמו העביר את הנבואות שלו בתוך בתי הכנסת ובתי המדרש. יחד, הם עשו הכל כדי להחזיר את העם לדרך הטובה.