עונשי ה' עתידים להשיג את העם ולפגוע בכל הישגיהם החומריים [מלבי"ם], תוך מימוש הקללות המוכרות מן התורה [ביאור שטיינזלץ]. החורבן לא יפסח על רכושם, על בתיהם ועל יבול כרמיהם.
הפרשנים נחלקו במשמעות המילה חֵילָם. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה לעושרם, נכסיהם ורכושם. מנגד, יש המפרשים מילה זו במשמעות של כוחם הפיזי ואונם [אבן עזרא]. נכסים אלו יהיו לִמְשִׁסָּה, כלומר יירמסו תחת רגלי האויב [מצודת ציון, מצודת דוד] או יילקחו כשוד, שלל וביזה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. בעקבות כך, וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה – הבתים יתרוקנו מיושביהם ויהפכו לשממה מאחר שהעם יגלה מארצו או ייהרג [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בהמשך לכך, וּבָנוּ בָתִּים וְלֹא יֵשֵׁבוּ וכן וְנָטְעוּ כְרָמִים וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת־יֵינָם מלמד כי הם יטרחו רבות בבנייה ובנטיעה, אך לא יזכו ליהנות מפירות עמלם. יש המדייקים כי הפועל וּבָנוּ מתייחס לזמן עבר, כלומר בתים שכבר הספיקו לבנות – לא ישבו בהם עוד [אבן עזרא], ויש המוסיפים כי גם אם ישבו בהם או ישתו מיין כרמיהם, יהיה זה לזמן מעט וקצר בלבד בטרם ייאלצו לעוזבם במהרה [רד"ק]. אובדן זה ממחיש כיצד לא רק נכסים קיימים נהרסים, אלא גם תוכניות עתידיות ושאיפות שטרם מומשו יורדות לטמיון, שכן כאשר אנשים נהרגים או גולים – אין לתוכניותיהם כל משמעות [ביאור שטיינזלץ].