קרה לכם פעם שהרגשתם מבולבלים לגמרי, כאילו אתם הולכים בחושך ולא יודעים לאן לפנות? ה' מזהיר את עם ישראל מפני תקופה קשה שתגיע אם ימשיכו במעשים הרעים שלהם. הוא אומר וַהֲצֵרֹתִי, כלומר, אני אביא צרה ומצוקה לָאָדָם, שהם עם ישראל. כשהצרה תגיע, האנשים ירגישו אבודים כל כך עד שוְהָלְכוּ כַּעִוְרִים. הם יתרוצצו בחוסר אונים, בלי לדעת לאן לברוח ואיפה למצוא עזרה. אבל העיוורון הזה הוא לא רק בעיניים, הוא גם בלב: ה' מביא את הקושי כדי שיעצרו, יחשבו ויחזרו אליו, אך הם מתנהגים כמו עיוורים ולא מבינים שהסבל מגיע כִּי לַה' חָטָאוּ. בגלל שהם לא מקשיבים ולא מתקנים את דרכם, הם יפסידו במלחמה בצורה כואבת מאוד. הנביא מתאר שוְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר, כלומר החיים שלהם יאבדו והאויב לא ירחם עליהם כלל, כאילו היו עפר פשוט שדורכים עליו ברחוב. המילה וּלְחֻמָם פירושה הבשר והגוף שלהם, והמצב יהיה כל כך עצוב וחסר כבוד, עד שגופם יישאר זרוק בחוץ ממש כַּגְּלָלִים, כמו פסולת שאנשים משליכים לאשפה.
צפניה, פרק א׳, פסוק י״ז
וַהֲצֵרֹ֣תִי לָאָדָ֗ם וְהָֽלְכוּ֙ כַּֽעִוְרִ֔ים כִּ֥י לַֽיהֹוָ֖ה חָטָ֑אוּ וְשֻׁפַּ֤ךְ דָּמָם֙ כֶּעָפָ֔ר וּלְחֻמָ֖ם כַּגְּלָלִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.