צפניה, פרק א׳, פסוק ט׳

תארו לעצמכם מישהו שרץ כל כך מהר מרוב התלהבות, עד שהוא אפילו לא נכנס רגיל בדלת אלא ממש קופץ פנימה. הנביא מזהיר את העם מפני אנשים כאלה, שמשתמשים בהתלהבות שלהם כדי לעשות דברים רעים. ה' אומר וּפָקַדְתִּי עַל, כלומר אני אעניש, את מי שנקרא הַדּוֹלֵג עַל הַמִּפְתָּן. המילה הַדּוֹלֵג פירושה קופץ, והמילה הַמִּפְתָּן היא סף הדלת, המדרגה שבכניסה לבית. הכוונה היא למשרתים ופקידים של שרים עשירים, שמרוב רצון למצוא חן בעיני האדונים שלהם, הם קופצים במהירות לתוך בתים של אנשים פשוטים כדי לקחת מהם רכוש, או קופצים בהתלהבות לתוך בית האדון שלהם כדי להביא לו את השלל. הם עושים את כל זה כדי להיות מאלה שהַמְמַלְאִים בֵּית אֲדֹנֵיהֶם חָמָס וּמִרְמָה. המילה חָמָס פירושה עושק וגזל. כלומר, אותם משרתים ממלאים את בתי האדונים שלהם בעושר שהם לקחו בכוח וברמאות מאנשים אחרים. ה' מבטיח שהוא רואה את המעשים הלא הוגנים האלה, ושהאנשים שלוקחים דברים שלא שייכים להם יקבלו על כך עונש.