יצא לכם פעם לתת משהו משלכם למישהו אחר ולהרגיש פתאום ממש טוב בלב? התורה מלמדת אותנו שמצוות הצדקה היא לא רק להעביר כסף מאדם לאדם, אלא מעשה מיוחד שמחבר בינינו לבין ה'. כשהתורה אומרת נתון תתן, היא מבקשת מאיתנו לתת שוב ושוב, אפילו מאה פעמים. ככל שאנחנו נותנים יותר, כך אנחנו הופכים לאנשים נדיבים יותר, וה' נותן לנו עוד שפע כדי שנוכל להמשיך ולעזור. המילה לו מזכירה לנו שצריך לתת לאדם העני בדיוק את מה שחסר לו, והכי טוב לעשות זאת בסתר, בלי שאף אחד יראה, כדי שהוא לא יתבייש.
חשוב מאוד גם איך אנחנו מרגישים כשאנחנו נותנים. התורה אומרת ולא ירע לבבך, כלומר, אל תתנו מתוך כעס או פחד שיישאר לכם פחות. הרי הכסף שיש לנו הוא בעצם פיקדון שה' נתן לנו מראש כדי שנעביר לאחרים. לכן, צריך לתת בשמחה ובסבר פנים יפות.
התורה ממשיכה ואומרת כי בגלל הדבר הזה. המילה בגלל מזכירה לנו גלגל. העולם שלנו בנוי כמו גלגל שמסתובב, פעם אדם עשיר ופעם הוא עלול להיות עני. כשאנחנו עוזרים עכשיו, אנחנו מבטיחים שגם אנחנו נזכה תמיד לרחמים ולעזרה. בנוסף, המילה הדבר מזכירה דיבור. התורה מגלה לנו שלפעמים מילה טובה שמנחמת ומשמחת את העני, חשובה ומביאה ברכה אפילו יותר מהכסף עצמו. בזכות הנתינה המיוחדת הזו מכל הלב, התורה מבטיחה יברכך ה' אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך, שפע וברכה בכל מה שתעשו ובכל עבודה שתבחרו לעסוק בה.