העושר ניתן לאדם מאת ה' כפיקדון שנועד לפרנס את העני, ולכן מניעת צדקה שקולה לכפירה. התורה קובעת סדר עדיפויות ברור בנתינה: בראש עומד האֶבְיוֹן, אדם שחסר כל ומתאווה לדברים בסיסיים, ולאחריו קרובי משפחה הקודמים לזרים בהיותם מֵאַחַד אַחֶיךָ, עניי העיר הקודמים לעניי עיר אחרת תחת בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, ועניי ארץ ישראל הקודמים ליושבי חוץ לארץ משום שהם בְּאַרְצְךָ. מול הקושי להיפרד מהממון, מזהירה התורה תחילה לֹא תְאַמֵּץ אֶת־לְבָבְךָ, כלומר אין לדכא באכזריות את הרחמים הטבעיים או לדבר אל העני בנוקשות, גם כאשר אין כסף לתת. השלב השני הוא וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת־יָדְךָ, אזהרה מפני סגירת היד וצמצום הנדבה ברגע האחרון שבו מתעורר היצר הרע. לבסוף מזכיר הפסוק שהעני הוא מֵאָחִיךָ, כדי לעורר את ההבנה שגלגל החיים מסתובב, ומי שמסרב לתת עלול למצוא את עצמו נזקק לעזרה דומה.
דברים, פרק ט״ו, פסוק ז׳
פרשת ראה
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.