עם הכניסה לארץ יזכו בני ישראל לשפע חומרי שהשאירו יושביה הקודמים, הכולל וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב, שהם אוצרות ומיני מזון המותרים לשימוש כפי שהם ללא הכשרה מוקדמת. בנוסף יקבלו תשתיות כמו וּבֹרֹת חֲצוּבִים למים שדרשו מאמץ פיזי לחציבה בסלע הקשה, כשההדגשה אֲשֶׁר לֹא־חָצַבְתָּ נועדה למנוע קניין אוטומטי של דברים אסורים בעל כורחם. שפע זה מהווה היתר הלכתי חריג לתקופת הכיבוש, שבו הותרו מאכלים אסורים ויבול של כְּרָמִים וְזֵיתִים הנגוע באיסורי חקלאות, למעט דברים הקשורים לעבודה זרה. קיימת מחלוקת אם ההיתר להשתמש בשלל המלחמה עד למצב של וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ הוגבל רק למצבי רעב ופיקוח נפש כדי לשמור על כוחם של הלוחמים, או שניתן באופן גורף גם ללא צורך קיומי.
דברים, פרק ו׳, פסוק י״א
פרשת ואתחנן
וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִ֣ים כׇּל־טוּב֮ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מִלֵּ֒אתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־נָטָ֑עְתָּ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.