קרה לכם פעם שעשיתם מעשה לא נכון, למרות שבלב באמת התכוונתם לטובה? זה בדיוק מה שקרה לאהרן בחטא העגל. אהרן ממש לא רצה לעשות פסל. הוא פשוט פחד מהעם שהתאסף סביבו ודרש מנהיג חדש, וכל המטרה שלו הייתה רק לעכב ולהרגיע אותם עד שמשה יחזור.
למרות הכוונה הטובה שלו, התוצאה הייתה קשה. משה מספר שוּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה', כלומר ה' כעס עליו מאוד. אולי תשאלו, למה ה' כעס אם אהרן התכוון לטובה? התשובה היא שאהרן היה מנהיג חשוב וצדיק, וה' מצפה מהאנשים הגדולים להרבה יותר. ה' כעס על כך שאהרן הקשיב לדרישה של העם ובסוף באמת בנה את העגל, במקום להתנגד להם או להתפלל שה' ישנה את הלב שלהם.
בגלל המעשה הזה, ריחף מעל אהרן עונש שמתואר במילה לְהַשְׁמִידוֹ. הכוונה כאן היא לא לפגוע באהרן עצמו, אלא עונש כבד של פגיעה בילדים שלו. כשמשה ראה את הסכנה, הוא מיד פעל ומספר וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן. משה התחנן לה' שיסלח לאחיו. התפילה של משה עזרה לרכך את העונש, אבל היא הצליחה להועיל רק בחלקה. בזכות התפילה שניים מהבנים של אהרן ניצלו, אך לצערנו שני בניו האחרים מתו בהמשך הדרך. מכאן אנחנו לומדים כמה אחריות גדולה יש על מי שמוביל אחרים, וגם כמה חשוב הדבר להתפלל אחד על השני בשעת צרה.