יצא לכם פעם לעמוד מול משימה שנראית פשוט בלתי אפשרית? בני ישראל עומדים ממש על הגבול, רגע לפני הכניסה לארץ המובטחת. משה רבנו מכין אותם לאתגר גדול, ומבקש מהם: שמע. הוא לא מבקש מהם רק להקשיב עם האוזניים, אלא ממש להבין, לשים לב ולהפנים עמוק בלב את מה שהולך לקרות.
משה מסביר להם שהם עומדים לבא אל הארץ. המילה הזו לא מתארת סתם כניסה למקום חדש, אלא הגעה הביתה, אל המקום שאליו העם שלנו באמת שייך. הוא מוסיף שהם הולכים לרשת את הארץ, כלומר לקבל אותה לתמיד. זו לא מתנה זמנית שאפשר לאבד, אלא נחלה מוחלטת שנשארת שלהם לנצח.
אבל בתוך הארץ מחכים להם עמים חזקים מאוד. משה אומר שהעמים האלה עצומים ממך. בני ישראל בעצמם הם עם חזק ועצום, אבל האויבים שמולם חזקים אפילו יותר. הם גרים בתוך ערים מוקפות בחומות כל כך גבוהות, עד שמשה מתאר אותן כחומות בשמים. כמובן שהחומות לא באמת נוגעות בעננים, אלא זו דרך לתאר בצורה מוגזמת כמה הן ענקיות ומרשימות.
אז למה ה' סידר את זה ככה שמול בני ישראל יעמדו אויבים כל כך חזקים וחומות שאי אפשר לעבור? הרי זה נשמע קצת מפחיד. התשובה היא שזו בעצם טובה גדולה מאת ה'. ה' רצה שבני ישראל יבינו שהם לא יכולים לנצח רק בזכות הכוח שלהם. כשהם יראו שהם מנצחים אויב כל כך חזק, הם יידעו בוודאות שזה נס. כך הם לא יתגאו ויחשבו שניצחו בעצמם, אלא יסמכו לחלוטין על ה' ויזכרו שהוא זה שעוזר להם ושומר עליהם.