קהלת, פרק ב׳, פסוק י״ט

האדם משקיע את חייו בצבירת רכוש ויצירה, אך נאלץ להותיר את פרי עמלו לאחרים מבלי שיש לו שליטה על אופיים ועל מה שיעשו בו. חוסר האונים נובע מהתהייה וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל, כאשר האות ה' במילה הֶחָכָם משמשת כה"א השאלה. בין אם היורש יהיה חכם ובין אם כסיל, הוא יקבל את השליטה המלאה וְיִשְׁלַט בְּכׇל־עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי בעולם הזה, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. אילו ידע האדם בוודאות שיורשו יהיה צדיק שה' ידאג לו לא הייתה סיבה להצטער, אך האפשרות שדווקא כסיל יירש את הונו מטילה צל כבד על המאמץ. משום כך המסקנה היא שגַּם־זֶה הָבֶל, שכן אסיפת קניינים רק כדי להורישם היא מעשה חסר תוחלת ואחד מן ההבלים המובנים בעולם.