מתוך התבוננות בארעיות ההישגים החומריים ובחוסר הצדק בעולם, וְסַבּוֹתִי אֲנִי ופניתי לדרך חדשה והפוכה מזו שהלכתי בה עד כה. משמעות פנייה זו היא לְיַאֵשׁ אֶת־לִבִּי, כלומר החלטה נחרצת לחדול מן המאמץ ולפתח סלידה עמוקה כלפי הרכוש החומרי. תחושת הייאוש עַל כׇּל־הֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ נובעת מספקות לגבי השגחת ה', ומהתסכול הצורב על כך שאדם אחר יירש את פרי היגיעה מבלי שטרח עבורו. מנגד, קיימת גישה ההופכת את המשמעות וגורסת כי המילה וְסַבּוֹתִי מציינת דווקא פנייה הרחק מן הייאוש, מתוך הכרה שעל האדם להמשיך ולעמול למען הדורות הבאים כשם שדורות קודמים עמלו עבורו.
קהלת, פרק ב׳, פסוק כ׳
וְסַבּ֥וֹתִֽי אֲנִ֖י לְיַאֵ֣שׁ אֶת־לִבִּ֑י עַ֚ל כׇּל־הֶ֣עָמָ֔ל שֶׁעָמַ֖לְתִּי תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.