כחלק מהקמת אחוזה מפוארת, המלך רותם את משאבי הטבע לשם נוי ופאר [ביאור שטיינזלץ].
את הצירוף בְּרֵכוֹת מָיִם מסבירים הפרשנים כמבנים העשויים אבנים וסיד שנועדו לאגור מים [מצודת ציון], ובפרט מי גשמים [אבן עזרא]. גישה אחרת מתארת אותן כבריכות שנחפרו בתוך הקרקע, בדומה לבריכות המשמשות לגידול דגים [רש"י].
המים שנאגרו נועדו לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים ולפתח גינות [צאינה וראינה]. ההשקיה כוונה במיוחד ליער המורכב מאילני סרק שאינם מניבים פרי, דוגמת ארזים וברושים [אבן עזרא, מצודת דוד]. המטרה בטיפוחם של עצים אלו הייתה אסתטית בעיקרה, כדי שענפיהם יצמחו להיות רעננים, גדולים ונחמדים למראה עיניים [מצודת דוד].