קהלת, פרק ב׳, פסוק ג׳

החיפוש אחר הדרך הראויה ביותר לחיות מוביל לניסוי המשלב תענוגות חומר עם התבוננות שכלית, ולכן תַּרְתִּי וחיפשתי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת־בְּשָׂרִי כדי לעדן את גופי הפיזי בסעודות עונג, או לחלופין ביינה של תורה. למרות המשיכה להנאות אלו, וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה, שכן השכל והנשמה ממשיכים להנהיג את האדם. במקביל בחרתי גם וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת, בין אם על ידי עיסוק זהיר בהנאות העולם ובחכמות חיצוניות, בין אם בקיום מצוות ה' הנראות כחסרות היגיון בעיני אחרים, ובין אם מדובר למעשה בתבונה של ממש. מטרת השילוב של כל הדרכים יחד היא עַד אֲשֶׁר־אֶרְאֶה ואבחן מה באמת טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם לעשות, כדי שיוכלו להשמיט את שאר הדרכים ולדבוק רק בדרך הנכונה במהלך מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם הקצובים.