תחושת מיאוס ואכזבה מחיי העולם הזה מובילה להכרזה וְשָׂנֵאתִי אֶת־הַחַיִּים. ייאוש זה מתעורר כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כלומר קיימת מועקה מכלל האירועים בעולם החומרי שאינם תואמים את רצון האדם. תחושה קשה זו נובעת מראיית עתיד של דורות רשעים, או מהתבוננות במציאות של חוסר צדק חברתי ובזמניותם של ההישגים הפיזיים. המסקנה מכך היא כִּי־הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, שכן למעשים חומריים אין תועלת והם גורמים למפח נפש ולשברון רוח. בניגוד להישגים רוחניים שאותם לוקח האדם עמו, בעולם הזה התוצאה לעולם אינה מספקת לחלוטין ואת כל עמלו הוא ייאלץ להשאיר מאחור.
קהלת, פרק ב׳, פסוק י״ז
וְשָׂנֵ֙אתִי֙ אֶת־הַ֣חַיִּ֔ים כִּ֣י רַ֤ע עָלַי֙ הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה שֶׁנַּעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּֽי־הַכֹּ֥ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.