בנוגע לִשְׂחוֹק ולהנאות החומריות, מתברר כי המרדף אחריהם הוא דבר מְהוֹלָל, כלומר התנהגות של הוללות, שיגעון ואיבוד הדעת. מתוך הבנה זו עולה התמיהה וּלְשִׂמְחָה מַה־זֹּה עֹשָׂה, שכן איזו תועלת צומחת משמחה של קלות ראש שסופה להסתיים בצער או להוביל לחטא. משמעות נוספת היא שהשחוק בעולם הזה הוא מְהוֹלָל מלשון מזיגה ועירוב, משום שהוא תמיד מעורבב בבכי ובאנחה. אף על פי כן, אין הכוונה לשלול את השמחה כליל, שכן שמחה של קיום מצוות היא רצויה, ויש אף הדורשים את השחוק כדבר מְהוֹלָל וראוי לשבח כאשר מדובר בשמחה השלמה שה' מעניק לצדיקים בעולם הבא.
קהלת, פרק ב׳, פסוק ב׳
לִשְׂח֖וֹק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל וּלְשִׂמְחָ֖ה מַה־זֹּ֥ה עֹשָֽׂה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.