קרה לכם פעם שהייתם במסיבה ממש כיפית, צחקתם המון, וחשבתם לעצמכם שהלוואי שכל החיים היו נראים ככה? שלמה המלך, החכם באדם, בדק בדיוק את המחשבה הזו. הוא ניסה להבין אם המטרה שלנו בחיים היא רק לחפש בילויים, צחוק והנאות. אחרי שהוא בחן את זה לעומק, הוא הגיע למסקנה חשובה.
כשהוא מדבר לִשְׂחוֹק, כלומר על אודות הצחוק ורדיפת ההנאות, הוא קורא לזה דבר מְהוֹלָל. הכוונה היא למעין שיגעון, בלבול וקלות ראש. שלמה המלך מסביר שחיים של רק כיף ובילויים מאבדים את הטעם שלהם מהר מאוד. הבדיחות כבר לא מצחיקות, המסיבות מתחילות לשעמם, ובסוף השמחה הזו עוזבת אותנו ומשאירה תחושה ריקה. לכן הוא שואל וּלְשִׂמְחָה מַה־זֹּה עֹשָׂה, כלומר איזו תועלת ואיזה דבר טוב באמת צומחים משמחה כזו של חומר ושטויות?
אז האם זה אומר שאסור לשמוח? ממש לא. החכמים מסבירים לנו שיש הבדל גדול בין שמחה של שטויות והשתוללות, לבין שמחה אמיתית וטובה. השמחה הטובה ביותר היא שמחה של מצווה. כשאנחנו עושים מעשים טובים ומקיימים מצוות מתוך לב שמח, אנחנו מתמלאים בשמחה אמיתית שלא נעלמת, וה' נמצא קרוב אלינו.