שמות, פרק כ״ב, פסוק י״ח

שמתם לב פעם כמה התורה דואגת שנשמור על הכבוד שלנו כבני אדם? בעולם העתיק שלפני שנים רבות, היו עמים שנהגו לעשות מעשים רעים ולא ראויים בכלל עם בעלי חיים, ולפעמים זה אפילו היה חלק מטקסים של עבודת אלילים וכישוף. התורה מציבה קו גבול ברור ואוסרת על כך לחלוטין כדי לשמור עלינו כחברה קדושה ומתוקנת. מכיוון שלפני כן התורה דיברה על תשלומי כסף במקרה של נזק לבהמה של אדם אחר, היה אפשר לחשוב בטעות שגם כאן מדובר רק בעניין כספי. לכן התורה מבהירה שזו עבירה חמורה מאוד בפני עצמה. התורה משתמשת במילה כָּל כדי להדגיש שהאיסור הזה כולל את כל סוגי בעלי החיים, ללא שום יוצא מן הכלל. בנוסף, המילה עִם מלמדת שהאיסור חל על כל אדם שלוקח חלק במעשה הזה. בגלל שהמעשה כל כך רחוק מדרך ה', התורה קובעת שמי שעושה זאת מוֹת יוּמָת, כלומר מקבל עונש חמור מאוד, כדי להבטיח שנישאר תמיד אנשים טובים ששומרים על התנהגות ראויה ועל קדושת החיים.