שמות, פרק כ״ב, פסוק כ״ב

חשבתם פעם מי שומר על האנשים שמרגישים הכי חלשים או בודדים בעולם? התורה מלמדת אותנו על אנשים שזקוקים להגנה מיוחדת, כמו היתום והאלמנה. אלו אנשים שאיבדו מישהו קרוב ואהוב, ולכן ה' מזהיר אותנו בצורה ברורה שלא לפגוע בהם. הכלל הזה שייך לכל אלמנה, אפילו אם היא עשירה מאוד, כי הכסף לא מעלים את העצב שלה והיא עדיין זקוקה ליחס עדין. התורה משתמשת במילים כפולות ואומרת אִם עַנֵּה תְעַנֶּה, כדי ללמד אותנו שאסור לצער אותם בשום צורה, אפילו לא בדבר קטן, ואסור להציק להם שוב ושוב. המילה אֹתוֹ נכתבה בלשון יחיד כדי להזכיר לכל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי את האחריות שלנו לשמור עליהם. ה' מזהיר שמי שיפגע בהם ישלם על כך מחיר, והוא מסביר מיד למה: כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי. היתום והאלמנה יודעים שה' הוא השומר האישי שלהם, ולכן כשרע להם הם פונים ישירות אליו. כשהם צועקים אליו מתוך כאב, ה' מבטיח שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע. ה' מקשיב להם מיד, ממהר מאוד לעזור להם ודואג לעשות צדק. כך ה' מלמד אותנו שהוא תמיד נמצא שם כדי להגן על מי שזקוק לעזרה, ומבקש מאיתנו להיות רגישים וטובים אליהם.