חשבתם פעם כמה אומץ צריך כדי לעמוד מול המלך הכי חזק בעולם ולהציב לו תנאי ברור? ה' שולח את משה אל פרעה מלך מצרים עם מסר חד וברור, ומשה מדבר בשליחותו המוחלטת של ה'. ה' מבקש ממשה להגיד לפרעה את המילה שלח, אבל הכוונה היא לא רק לשחרר את בני ישראל לחופשה קצרה, אלא לתת להם חירות אמיתית ולתמיד. המטרה של השחרור מופיעה במילה ויעבדני, כלומר שבני ישראל יהפכו להיות העבדים של ה' לעולם, ולא יעבדו יותר את פרעה.
ה' יודע שפרעה יסרב פעם אחר פעם, ולכן התגובה של פרעה מתוארת במילה ותמאן. בגלל הסירוב העקשני הזה, ה' קובע עונש של מידה כנגד מידה. עם ישראל נחשב לבן הבכור של ה', ואם פרעה לא ישחרר אותו, העונש יפגע בבנו שלו, את בנך בכורך, שהוא בעצם יורש העצר שאמור להיות המלך הבא. להגיד דבר כזה למלך זו סכנה עצומה, ומשה היה צריך המון ביטחון בה' כדי לא לפחד שפרעה יכעס ויפגע בו באותו הרגע.
אולי תשאלו את עצמכם, למה ה' אומר למשה לאיים בעונש הכי קשה כבר בתחילת הדרך, עוד לפני שבכלל התחילו המכות? התשובה היא שזה מראה את החסד והטוב של ה'. בני אדם בדרך כלל שומרים את התוכניות שלהם בסוד כדי להפתיע את האויב, אבל ה' מזהיר את פרעה מראש כדי לתת לו הזדמנות אמיתית לחזור בתשובה ולשנות את דעתו. בנוסף, האזהרה הזו עוזרת למשה להבין שהמכות הראשונות יהיו רק סימנים, ורק העונש האחרון הוא זה שבאמת יכריע את המערכה ויביא לשחרור של עם ישראל.