תארו לעצמכם שאתם עומדים מול קהל ענק וצריכים למסור להם הודעה שתשנה את חייהם מקצה לקצה. זה בדיוק מה שקורה כשמשה ואהרן אוספים את זקני העם ואת כל בני ישראל כדי לבשר להם את הבשורה המשמחת ביותר: ה' עומד לגאול אותם ולהוציא אותם לחופשי.
הייתם מצפים שמשה ינאם בפני כולם, אבל אנחנו מגלים שדווקא וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן. למה בעצם? אהרן היה אדם שהעם כבר הכיר, והוא ידע לדבר בצורה יפה וברורה. משה היה המנהיג הגדול של האומה, ומכיוון שהיה לו קשה לדבר, אהרן שימש כדובר שלו. חלוקת התפקידים הזו שמרה על הכבוד של משה, וכך העם ראה בו סמכות עליונה ומנהיג דגול. כאשר אהרן מסר לעם אֵת כָּל הַדְּבָרִים, הוא לא רק חזר על הציוויים של ה', אלא גם הוסיף הסברים ברורים כדי שכולם יבינו בדיוק מה עומד לקרות.
לאחר הנאום, הגיע הזמן להוכיח שהם באמת נשלחו על ידי ה', ואז משה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לעיני כולם. הוא הראה להם את שלושת הניסים שה' עשה לו קודם לכן בסנה: המטה שהופך לנחש, היד שמשתנה, והמים מהנהר שהופכים לדם.
יצא לכם פעם לחשוב למה קוראים לניסים האלה הָאֹתֹת ולא מופתים? הסיבה היא שבני ישראל ממילא האמינו בה', ולכן הם היו צריכים רק אות, שהוא כמו סימן קטן שמוכיח שמשה הוא אכן השליח האמיתי. מופתים, לעומת זאת, הם ניסים שנועדו לאנשים כמו פרעה שלא מאמינים בה', כדי להוכיח להם מעל לכל ספק שה' הוא זה ששולט בעולם ובטבע.