תארו לעצמכם שבוחרים בכם לתפקיד הכי חשוב שיש, אבל אתם בטוחים שאתם פשוט לא מספיק טובים בשבילו. מה הייתם אומרים? זה בדיוק מה שקורה למשה. אחרי כל הנסים וההבטחות שקיבל מאת ה', משה מנסה לסרב בפעם האחרונה בהחלט לקבל עליו את תפקיד המנהיג. הוא לא עושה את זה מתוך זלזול, אלא מתוך ענווה עצומה ופחד טבעי של בן אדם.
משה פונה ואומר בִּי אֲדֹנָי. זוהי בקשה צנועה מאוד שבעצם אומרת: "החיסרון הוא רק בי". משה לא חושב חלילה של ה' אין כוח לעשות נסים, הוא פשוט מרגיש שהוא עצמו לא מתאים. לאחר מכן הוא מוסיף את המילה נָא, שמשמעותה עכשיו, בזמן הזה. לבסוף הוא מבקש בְּיַד תִּשְׁלָח, כלומר, אנא ממך, שלח כל אדם אחר בעולם במקומי!
מתוך צניעותו הרבה, משה באמת מאמין שכל אדם אחר יהיה ראוי יותר ממנו לעמוד מול מלך מצרים. למעשה, הוא רומז לה' לשלוח את אחיו הגדול, אהרן. אהרן יודע לדבר בצורה חלקה וברורה, בניגוד למשה שהיה כבד פה, והוא כבר היה רגיל להדריך את בני ישראל. משה כל כך עניו, שהוא מעדיף לוותר על התפקיד הענק הזה כדי שמישהו שלדעתו מתאים יותר יעשה אותו. עם זאת, ההתעקשות הזו של משה לסרב לתפקיד כל כך הרבה פעמים, תעורר בסופו של דבר את כעסו של ה', שיודע שמשה הוא השליח המתאים והטוב ביותר.