מתוך ענווה ופחד אנושי משה מביע התנגדות אחרונה לשליחות, ופונה בבקשה צנועה במילים בִּי אֲדֹנָי כדי לבטא שהחיסרון נמצא בו בלבד. הוא מתחנן בפני ה' שְׁלַח־נָא, כלומר שלח עתה את השליחות, בְּיַד־תִּשְׁלָח, ביד כל אדם אחר שתרצה לשלוח וראוי יותר ממנו לתפקיד. משה מייחל שה' ישלח את אחיו אהרן שניחן בדיבור רהוט, או את הגואל הסופי שעתיד להשלים את המשימה ולהכניס את העם לארץ. סירובו נובע מהחשש שגמגומו יבזה את כבוד ה' וישבש את העברת המסר, ולכן הוא מבקש שה' יפעל ישירות ללא שליח בשר ודם, או לכל הפחות יצייד אותו במסמך כתוב להציג לפרעה כתחליף לדיבור.
שמות, פרק ד׳, פסוק י״ג
פרשת שמות
וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.