יצא לכם פעם להסתכל על הכוכבים בשמיים ולחשוב מי מזיז אותם וגורם לטבע לפעול? הנביא יחזקאל רואה שוב את המרכבה המופלאה של ה', ממש כפי שראה בתחילת הספר. התיאור חוזר על עצמו כדי שנבין שזו בדיוק אותה מרכבה ולא מראה חדש. אבל הפעם, הנביא מסתכל עליה מזווית קצת אחרת, במבט מלמעלה למטה, שמראה איך ה' מנהיג את העולם מעל חוקי הטבע. לכן, במקום חיות שהולכות על רגליים, הוא רואה עכשיו מלאכים מעופפים עם כנפיים שנקראים כרובים.
הנביא מספר שהוא ראה אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים אֵצֶל הַכְּרוּבִים. אופן הוא כמו גלגל, והמבנה היה מאוד מדויק: אוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד, כלומר ליד כל מלאך עמד גלגל אחד. למה הגלגלים צמודים דווקא למלאכים? יש לכך משמעות חשובה. המלאכים מייצגים את הכוחות הרוחניים של ה', והגלגלים מסמלים את הטבע והכוכבים. החיבור ביניהם מלמד אותנו שהטבע לא פועל מעצמו. כל מה שקורה בעולם, אפילו אירועים קשים כמו חורבן ירושלים, לא קורה סתם בגלל כוכבים או טבע עיוור, אלא מנווט ישירות על ידי ה' והמלאכים שעושים את דברו.
בסוף, הנביא מתאר את המראה של הגלגלים ואומר שהם נראו כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ. המילה כְּעֵין פירושה צבע או גוון. כלומר, הגלגלים נראו כמו אבן יקרה בצבע תכלת ולבן, מראה מיוחד שמשדר ניקיון, זכות וטהרה מוחלטת.