מלך בבל לא התכוון להחריב את יהודה לחלוטין, אלא להשאיר אותה תחת שליטתו במצב של לִהְיוֹת מַמְלָכָה שְׁפָלָה, כלומר ממלכה נכנעת וכפופה. הוא לקח ערבונות כדי למנוע ממנה את היכולת למרוד ולְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא ולהתרומם נגדו, כפי שנמשל קודם לכן לגפן שפלת קומה. קיומה של הממלכה הותנה אך ורק בחובה לִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתוֹ עם בבל. רק נאמנות להסכם זה תאפשר לְעָמְדָהּ, כלומר לקיים את הברית ולעמוד בה, ובכך להבטיח את הישרדותה והמשכיותה של יהודה.
יחזקאל, פרק י״ז, פסוק י״ד
לִֽהְיוֹת֙ מַמְלָכָ֣ה שְׁפָלָ֔ה לְבִלְתִּ֖י הִתְנַשֵּׂ֑א לִשְׁמֹ֥ר אֶת־בְּרִית֖וֹ לְעׇמְדָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.