הנבואה הנוכחית מהווה המשך ישיר לנבואות הקודמות. בעוד שעד כה תוארו באופן כללי האסונות העתידים לפקוד את ירושלים, כעת מטרת הנבואה היא לחשוף במדויק מיהו האויב שיבוא להחריב את העיר [אברבנאל].
המסר האלוהי מועבר לנביא באמצעות משל וחידה. בעוד שהמשל נועד לערוך השוואה והדמיה בין דברים שונים, החידה נועדה להסתיר ולהעלים את המשמעות הפנימית. הנבואה מגוללת את סיפורו של נשר גדול, בעל כנפיים ארוכות ונוצות צבעוניות המסייעות לו במעופו המהיר. הנשר מגיע אל הלבנון, קוטף את הענפים הרכים והעליונים ביותר של ארז גבוה, ומביא אותם אל ארץ כנען, המכונה כאן ארץ של סוחרים. לאחר מכן, הנשר לוקח זרע מקומי ונוטע אותו בשדה פורה סמוך למים רבים. הזרע נקלט, אך במקום לצמוח לעץ גבוה, הוא מתפתח לגפן שפלה ודקה ששורשיה וענפיה אינם מתפשטים למרחוק.
בהמשך, מופיע נשר שני, שאמנם גדול כנפיים אך נופל ביופיו ובעוצמתו מהנשר הראשון. הגפן, בצעד שגוי, בוחרת להפנות את שורשיה וענפיה אל עבר הנשר השני כמעין שוחד, בתקווה שישקה אותה מערוגותיו. טעותה של הגפן נובעת מכך שעוד קודם לכן היא הייתה נטועה בתנאים מצוינים תחת חסותו של הנשר הראשון, במקום שבו יכלה לשגשג ולהפוך לגפן הדורה ויפה [אברבנאל].