הפרת הסכם מדיני שנשבעו עליו בשם ה' אינה נתפסת רק כבגידה פוליטית, אלא כפגיעה ישירה וכחטא כלפי ה' עצמו [ביאור שטיינזלץ]. מתוך תפיסה זו, ה' מגיב בחומרה למעשיו של צדקיהו מלך יהודה. המילים לָכֵן וכן אִם לֹא משמשות כאן כלשון של שבועה אלוהית, שבה ה' נשבע להעניש את המלך על מעשיו [מצודת דוד, רד"ק].
אף על פי שהברית נכרתה מול מלך בבל, ה' מתייחס אליה במילים אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר. הפרשנים מסכימים כי הסיבה לכך היא שהשבועה והברית נעשו בשמו של ה'. לפיכך, ביזוי השבועה והפרת ההסכם נחשבים כאילו צדקיהו הפר ברית שכרת עם ה' עצמו [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
באשר לעונש הצפוי, המילים וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ מוסברות בשני אופנים המשלימים זה את זה. הגישה הראשונה מפרשת זאת כביטוי של מידה כנגד מידה: ה' ישיב את גמול העוון ויניח את העונש על ראשו של החוטא [מצודת דוד, רד"ק]. הגישה השנייה מעניקה לביטוי משמעות פיזית וממוקדת באזור הראש, ומסבירה כי מדובר ברמז לעונש הממשי שספג צדקיהו, כאשר מלך בבל עיוור וסימא את עיניו [רש"י, רד"ק, חומת אנך].