תארו לעצמכם ארץ שלמה שתלויה בנהר אחד גדול, שמספק לה מים לשתייה ולגידול אוכל. מה לדעתכם יקרה אם הנהר הזה פתאום ייעלם? במצרים העתיקה הנהר הזה היה היאור, נהר הנילוס, שהיה מקור החיים והשפע של המדינה. ה' אומר למצרים וְנָתַתִּי יְאֹרִים חָרָבָה. המילה חָרָבָה פירושה יובש. ה' מסביר שהיאור ייבש, וזה מסמל שכל הטוב והשפע שהיו במצרים יסתלקו וייעלמו.
בנוסף, נאמר וּמָכַרְתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּיַד רָעִים. הכוונה כאן היא לא למכירה אמיתית תמורת כסף, אלא למסירה. ה' ימסור את מצרים לידיים של עם אחר, אנשים זרים ורעים. הם יהפכו את הארץ לשממה, כמו שכתוב וַהֲשִׁמֹּתִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ בְּיַד זָרִים. הפגיעה לא תהיה רק באדמה עצמה, אלא גם במְלֹאָהּ, כלומר בתושבים הרבים שממלאים את הארץ. בסוף הדברים מופיעות המילים אֲנִי ה׳ דִּבַּרְתִּי. מילים אלו באות להדגיש שזוהי החלטה של ה', ושיש לו את הכוח המלא לקיים את דברו.