הנבואה מפרטת את חורבנם השיטתי של המרכזים הבולטים במצרים, ונועדה לנפץ את תחושת הביטחון הכוזבת של המצרים בערי המבצר שלהם [אברבנאל]. מהלך הפורענות אינו מקרי, אלא מתאר את סדר החורבן מבחינה גיאוגרפית, החל ממצרים העליונה ועד למצרים התחתונה [מלבי"ם].
תחילה תכה השממה את פתרוס, אזור הממוקם במצרים העליונה [מלבי"ם]. מבחינת נוסח המקרא, בספרים המדויקים ובדפוסים הישנים מילה זו נכתבת בכתיב מלא, עם האות וי"ו [מנחת שי].
לאחר מכן תבוא אש בצוען, עיר ששימשה בתקופה מסוימת כבירת מצרים [ביאור שטיינזלץ]. האש שתכה בעיר עשויה להיות אש ממשית שתרד מן השמים, או לחלופין רמז סמלי להרג המוני שיבצע נבוכדנצר במקום [אברבנאל].
לבסוף, ה' יעשה שפטים בנא, העיר הגדולה המוכרת גם בשם "נא אמון" [ביאור שטיינזלץ]. קיימת הסכמה בקרב הפרשנים, הנשענים על תרגום יונתן, כי העיר נא היא למעשה אלכסנדריה [רש"י, רד"ק, מצודת ציון, אברבנאל], הממוקמת בחלקה התחתון של מצרים [מלבי"ם].