זעמו של ה׳ מופנה כלפי שתי הערים הגדולות והמרכזיות ביותר במצרים באותה תקופה, סין ונא [ביאור שטיינזלץ]. העיר סין מכונה מָעוֹז מִצְרָיִם, שכן היא הייתה עיר בצורה וחזקה ששימשה כמבצר וכמקלט [מצודת דוד, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בהמשך מוזכר הֲמוֹן נֹא, כלומר המוני העם שהתגוררו בעיר נא, שהייתה עיר מרובת אוכלוסין [מצודת דוד].
את הקשר בין שני חלקי הפסוק ובין שתי הערים ניתן להבין מתוך מהלך האירועים: המוני העם של נא ינסו להימלט ולמצוא מחסה בעיר המבצר הסמוכה, סין. בעקבות זאת, חמתו של ה׳ תישפך דווקא על סין, ושם יוכרתו ויושמדו תושבי נא שברחו להסתתר בה [מלבי"ם].