יחזקאל, פרק ל״ג, פסוק כ״ה

זכות הישיבה בארץ ישראל תלויה בשמירת התורה, והנביא מנפץ את אשליית העם כי מובטחת להם ירושת הארץ ללא תנאי. הוא מוכיח אותם על חטאים חמורים, ובראשם עַל־הַדָּם תֹּאכֵלוּ, ביטוי המתאר קיום טקסים אליליים של אכילת בשר סביב דם קורבנות כדי להתחבר לכוחות טומאה, או לחלופין אכילת מאכלי מותרות שנקנו בכסף שהושג ברצח. בנוסף לכך, וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל־גִּלּוּלֵיכֶם, אתם פונים אל האלילים כדי לעבוד אותם, וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ, רוצחים אנשים חפים מפשע. לאור זאת שואל הנביא בתמיהה וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ, שהרי אינכם יכולים להישען על זכות אבות כשאתם מטמאים את הארץ, וכשם שהיא הקיאה את הכנענים שעשו תועבות דומות, כך היא תקיא גם אתכם.