תפקידו של הנביא כצופה הוא לקבל את הידיעות ולהעבירן הלאה, ומוטלת עליו החובה להזהיר את העם גם אם אינו יכול להכריחם להשתנות. כאשר הנביא ממלא את חובתו, וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע, אך החוטא בוחר להתעלם וְלֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ, האחריות מוסרת מכתפי הנביא. במצב זה הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, כלומר החוטא ימות בשל חטאיו, אם כי ייתכן שסמוך למיתתו ייזכר באזהרה, יעשה תשובה וכך תכפר מיתתו על מעשיו. בזכות קיום השליחות, וְאַתָּה נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ, הנביא ניצל מן העונש שהיה מוטל עליו אילו נמנע מלהזהיר את החוטא שמא היה נשמע לו.
יחזקאל, פרק ל״ג, פסוק ט׳
וְ֠אַתָּ֠ה כִּי־הִזְהַ֨רְתָּ רָשָׁ֤ע מִדַּרְכּוֹ֙ לָשׁ֣וּב מִמֶּ֔נָּה וְלֹא־שָׁ֖ב מִדַּרְכּ֑וֹ ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.