הנביא משמש כצופה הנושא באחריות לגורל העם, ולכן כאשר ה' מכריז בְּאׇמְרִי לָרָשָׁע רָשָׁע מוֹת תָּמוּת, גזר הדין אינו מוחלט אלא תלוי בחזרתו בתשובה. אם הנביא שותק וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, הוא מונע מהחוטא את ההזדמנות להישמע לאזהרה, לשוב מדרכו הרעה ולהינצל. בעקבות המחדל הזה החוטא אכן ייענש וימות מתוך רשעות ללא תשובה, ולכן הוּא רָשָׁע בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת. עם זאת, מכיוון שהנביא נחשב לערב על הנפשות שתחת השגחתו, ה' תובע ממנו אחריות אישית על אובדנן כמי שדורש תשלום חוב מאדם שנעשה ערב, ומכריז וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.
יחזקאל, פרק ל״ג, פסוק ח׳
בְּאׇמְרִ֣י לָרָשָׁ֗ע רָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֖ע מִדַּרְכּ֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.