כאשר ה׳ גוזר עונש מוות על אדם רשע, פתוחה בפניו הדרך לחזור בתשובה, לחדול ממעשיו הרעים ולהתחיל לעשות טוב [מצודת דוד].
הביטוי ובאמרי לרשע מפורש כאמירה של ה׳ על הרשע שנגזר עליו למות. תהליך התיקון מתחיל כאשר האדם ושב מחטאתו, כלומר עוזב את החטא לחלוטין ומקבל על עצמו שלא לעשותו עוד מעתה והלאה [מצודת דוד].
השלמת התשובה מתבטאת בעשיית משפט וצדקה. הפרשנים מצביעים על הבדל מהותי בין שני המושגים, המקיפים את מכלול החובות של האדם [מלבי"ם]. המילה משפט מכוונת למצוות שבין אדם לחברו. בחלק זה נדרש האדם לתקן את העוולות שביצע בעבר, כמו השבת חפץ שנגזל או תשלום שוויו הכספי, גם אם לא ניתן להחזיר את החפץ עצמו. לעומת זאת, המילה וצדקה מכוונת למערכת היחסים שבין אדם לה׳. משמעותה היא הליכה בחוקי התורה המעניקים לאדם חיי נצח בעולם הבא, לצד זהירות קפדנית שלא לעשות עוול בעתיד.
באמצעות שילוב של תיקון היחסים עם החברה וקיום חוקי ה׳, האדם זוכה לחיות ואינו נענש במוות על חטאיו הקודמים [מלבי"ם].