במצב שבו שמע השומע את קול השופר המשמש כאזעקה מפני סכנה, אך הוא ולא נזהר ובוחר להתעלם מההתרעה הפיזית ומהקריאה הרוחנית לחזור בתשובה, הוא נושא באחריות הבלעדית לגורלו. בעקבות חוסר הפעולה שלו ותבוא חרב ותקחהו, כלומר האויב ימית אותו. לכן דמו בראשו יהיה, שכן הוא אשם במותו בשל התרשלותו, ואין להאשים את הצופה שעשה את תפקידו והתריע. השימוש במילה דמו בלשון יחיד מלמד כי מאחר שהאדם סירב לתקן את דרכיו, אשמת מותו נשארת טבועה בו ללא כפרה.
יחזקאל, פרק ל״ג, פסוק ד׳
וְשָׁמַ֨ע הַשֹּׁמֵ֜עַ אֶת־ק֤וֹל הַשּׁוֹפָר֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר וַתָּ֥בוֹא חֶ֖רֶב וַתִּקָּחֵ֑הוּ דָּמ֖וֹ בְּרֹאשׁ֥וֹ יִֽהְיֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.