בשנה בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לגלות יהויכין, המכונה לְגָלוּתֵנוּ, מגיעה לגולים בבבל הבשורה על חורבן ירושלים. אל הנביא מגיע הַפָּלִיט, ניצול שהצליח להימלט מן ההרוגים, ומוסר עדות ודאית כי הֻכְּתָה הָעִיר, כלומר היא נכבשה ואנשיה הוכו למוות. ציון הזמן בָּעֲשִׂרִי מלמד כי עברו כחמישה חודשים עד שהבשורה צלחה את קשיי הדרך, אף שיש המחשבים את התאריך אחרת וסבורים כי היא הגיעה תוך ימים ספורים. הגעת העד מנפצת את תקוות השווא של העם שהאמין לנביאי שקר, ומוכיחה כי דבר ה' אכן התקיים. התפכחות זו מהווה נקודת מפנה שבה מוסרת שתיקתו של יחזקאל, והוא מקבל רשות לנבא ולהוכיח את הציבור באופן חופשי.
יחזקאל, פרק ל״ג, פסוק כ״א
וַיְהִ֞י בִּשְׁתֵּ֧י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה בָּעֲשִׂרִ֛י בַּחֲמִשָּׁ֥ה לַחֹ֖דֶשׁ לְגָלוּתֵ֑נוּ בָּא־אֵלַ֨י הַפָּלִ֧יט מִירוּשָׁלַ֛͏ִם לֵאמֹ֖ר הֻכְּתָ֥ה הָעִֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.