תארו לעצמכם שאתם מחכים לשמוע הודעה גורלית וחשובה, אבל אין טלפונים, אין מהדורות חדשות ואין אינטרנט. איך תדעו מה קרה במדינה רחוקה? פעם, הדרך היחידה הייתה לחכות שמישהו יגיע משם ברגל ויספר.
הנביא יחזקאל והיהודים שגלו לבבל נמצאים שם כבר הרבה זמן. התאריך שמצוין, בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ, אומר שעברו שתים עשרה שנים מאז שהם נאלצו לעזוב את ארץ ישראל יחד עם המלך יהויכין. פתאום, בחודש הָעֲשִׂירִי, שהוא חודש טבת, מגיע אליהם אדם מיוחד. האדם הזה נקרא הַפָּלִיט, כלומר ניצול שהצליח לברוח ולהינצל מהמלחמה שהייתה בירושלים.
הוא מביא איתו בשורה קשה מאוד ואומר: הֻכְּתָה הָעִיר, כלומר, ירושלים נכבשה. החורבן קרה בכלל בחודש אב, אז איך יכול להיות שהפליט הגיע רק בטבת? לקח לו חמישה חודשים שלמים להגיע עד לבבל! המרחק היה עצום, והדרך הייתה קשה בגלל המלחמה, ולכן לקח לו כל כך הרבה זמן להביא את הידיעה האמיתית.
הרגע הזה שבו הפליט מגיע משנה הכל. עד אותו רגע, יחזקאל הנביא שתק ולא יכול היה להוכיח את העם. היהודים בבבל הקשיבו לאנשים שאמרו להם דברים לא נכונים, ופשוט סירבו להאמין שירושלים באמת יכולה להיכבש. אבל ברגע שהפליט הגיע וכולם ראו שדבר ה' קרה בדיוק כפי שהוזהרו, הם הבינו את האמת והתחילו להאמין בה' ובנביאים שלו. רק אז הוסרה השתיקה של יחזקאל, והוא קיבל רשות מאת ה' לחזור ולנבא לעם בחופשיות כדי להדריך אותם.