תארו לעצמכם שהייתם רוצים להגיד משהו מאוד חשוב, אבל לא יכולתם לדבר בכלל, כאילו הפה שלכם סגור. זה בדיוק מה שקרה ליחזקאל הנביא. במשך תקופה ארוכה, ה' לא איפשר לו לדבר בחופשיות ולהעיר לעם על המעשים שלהם. אבל אז, רגע לפני שינוי גדול, הכל השתנה. המילים וְיַד־ה' מתארות את רוח הנבואה החזקה שהגיעה אל יחזקאל בערב. באותו לילה, ה' שחרר אותו מהשתיקה שלו, כמו שכתוב וַיִּפְתַּח אֶת־פִּי. ה' הודיע לו שמעכשיו הוא שוב יכול לדבר ולהדריך את העם.
כל זה קרה במהלך הלילה, עַד־בּוֹא אֵלַי בַּבֹּקֶר, כלומר עד שהגיע אליו בבוקר אדם שניצל וסיפר שירושלים חרבה. ברגע שהאיש הזה הגיע, העם הבין שכל מה שיחזקאל אמר עד עכשיו היה נכון. לכן מופיעות שוב המילים וַיִּפָּתַח פִּי, כי עכשיו האנשים סוף סוף היו מוכנים באמת להקשיב לו, והוא יכול היה לדבר אליהם בחופשיות. בסוף התהליך הזה, יחזקאל אומר וְלֹא נֶאֱלַמְתִּי עוֹד. הוא כבר לא היה צריך לשתוק, המגבלה הוסרה לגמרי, ומאותו רגע הוא עבר לנבא לעם נבואות משמחות של תקווה ונחמה.