יחזקאל, פרק ל״ד, פסוק י״א

לאחר שרועי ישראל פשעו בתפקידם, מסתמן מעבר לחזון של גאולה שבו ה' לוקח את מושכות ההנהגה לידיו. בהכרזה הִנְנִי־אָנִי מבהיר ה' כי הוא לא יותיר את העם מופקר ולא יסמוך על מנהיגים אחרים, אלא יתגלה כמלכם האמיתי ויוציאם מהגלות בעצמו. ההשגחה האלוהית על העם המפוזר מתוארת במילים וְדָרַשְׁתִּי אֶת־צֹאנִי וּבִקַּרְתִּים. הבטחה זו של וּבִקַּרְתִּים משלבת חקירה, בדיקה וספירה של העדר כדי לדעת מי חסר מתוכו, לצד רחמים ודאגה לעם הפצוע והכואב בדומה לביקור חולים.