התקיפים ומנהיגי העם נמשלים לכבשים חזקות המנצלות את כוחן כדי להתאכזר לחלשות. הנביא מאשים אותם: יַעַן בְּצַד וּבְכָתֵף תֶּהְדֹּפוּ, כלומר מאחר שאתם דוחפים ומכים בחוזקה תוך שימוש ברוחב הזרוע, וּבְקַרְנֵיכֶם תְּנַגְּחוּ את כָּל הַנַּחְלוֹת, שהן הכבשים הכאובות והחולות באבריהן. התעללות זו נמשכת עַד אֲשֶׁר הֲפִיצוֹתֶם אוֹתָנָה אֶל הַחוּצָה, כך שהחלשות נאלצות לנוס ולהידחף בכוח אל מחוץ לעדר. משל זה ממחיש כיצד העריצים עושקים את העניים ובוזזים את רכושם, וכיצד המלכים דחקו את העם במעשיהם הרעים עד שהובילו לחורבן ולפיזור בגלות.
יחזקאל, פרק ל״ד, פסוק כ״א
יַ֗עַן בְּצַ֤ד וּבְכָתֵף֙ תֶּהְדֹּ֔פוּ וּבְקַרְנֵיכֶ֥ם תְּנַגְּח֖וּ כׇּל־הַנַּחְל֑וֹת עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר הֲפִיצוֹתֶ֛ם אוֹתָ֖נָה אֶל־הַחֽוּצָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.