קריאה נחרצת מופנית אל מנהיגי העם, המכונים "רועים", לשמוע את המסר האלוהי בעקבות מחדליהם. מנהיגים אלו היו הסיבה המרכזית למצבו הקשה של העם; במקום להשגיח על צאנם, הם דאגו לאינטרסים האישיים שלהם בלבד. כתוצאה מכך, עם ישראל הופקר והפך לטרף קל בידי האומות הזרות [אברבנאל].
הפסוק עצמו ברור ומשמש כהקדמה ישירה לדברי התוכחה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, הקריאה לָכֵן רֹעִים שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר ה' חוזרת על עצמה שוב בהמשך הנבואה. הסיבה לכפילות זו נובעת ממבנה הנאום: מכיוון שמיד לאחר פתיחה זו הנביא מאריך בתיאור חטאי הרועים, הוא נזקק לחזור על קריאת תשומת הלב פעם נוספת לפני שהוא ניגש לפרט את העונש עצמו – סילוקם המוחלט של המלכים הללו וזרעם מן ההנהגה [אברבנאל].
בעוד שפשט הפסוק מהווה הקדמה לענישה, ישנה גישה הרואה בקריאה שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר ה' פתח של תקווה והזדמנות לתשובה. לפי כיוון זה, ה' קורא למנהיגים לשוב אל התורה ולקבל את דברו, מתוך הבטחה שאם יעשו זאת, יזכו לרחמים [אברבנאל בשם תרגום יונתן].