היעדר מנהיגות ראויה גורם לעדר להתפזר, שכן מִבְּלִי רֹעֶה שישמור על אחדותו, הכבשים יוצאות מהמסגרת המוגנת ווַתְּפוּצֶינָה לכל עבר. שוטטות זו מובילה אותן למקומות סכנה, שם הן הופכות לטרף ווַתִּהְיֶינָה לְאׇכְלָה לְכׇל־חַיַּת הַשָּׂדֶה. בעקבות התקפת הטורפים מתרחש שלב נוסף של פיזור, כאשר הצאן נס על נפשו בניסיון לברוח ווַתְּפוּצֶינָה שוב. משל זה על עדר הצאן הנטוש מכוון לעם ישראל, אשר בהיעדר הנהגה נמסר לידי אומות העולם, בתהליך של הידרדרות המוביל לבסוף לחורבן ולגלות.
יחזקאל, פרק ל״ד, פסוק ה׳
וַתְּפוּצֶ֖ינָה מִבְּלִ֣י רֹעֶ֑ה וַתִּהְיֶ֧ינָה לְאׇכְלָ֛ה לְכׇל־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה וַתְּפוּצֶֽינָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.