מנהיגי העם מנצלים באנוכיות את הציבור ומתעשרים על חשבונו במקום לדאוג לרווחתו, בדומה לרועים העושקים את צאנם. אֶת־הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ, כלומר השרים גוזלים את מיטב הממון של עשירי העם. כמו כן, הם דואגים רק להנאותיהם הפרטיות: וְאֶת־הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ כדי להכין לעצמם בגדים מפוארים, ואת הכבשה השמנה והמפוטמת ביותר, הַבְּרִיאָה, הם תִּזְבָּחוּ למאכל. לעומת זאת, הַצֹּאן לֹא תִרְעוּ, שכן המנהיגים מתעלמים מתקנת הציבור ומזניחים את חובתם הבסיסית לפרנס ולנהל את האומה כולה.
יחזקאל, פרק ל״ד, פסוק ג׳
אֶת־הַחֵ֤לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.