חשבתם פעם מה קורה כשממנים מישהו לתפקיד חשוב כדי שיעזור לכולם, אבל הוא מחליט לדאוג רק לעצמו? הנביא מדמה את מנהיגי העם לרועי צאן גרועים במיוחד, שבמקום לשמור על הכבשים שלהם, הם מנצלים אותן. המנהיגים האלה לוקחים את הכסף והרכוש של האנשים העשירים בעם, וזה מה שנקרא אֶת הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ, כלומר הם לוקחים לעצמם את החלקים הכי טובים והכי מובחרים. בנוסף, וְאֶת הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ, הם לוקחים את צמר הכבשים רק כדי לתפור לעצמם בגדים מפוארים, ואפילו הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ, הם בוחרים את הכבשה הכי שמנה ובריאה כדי להכין לעצמם אוכל. ומצד שני, הַצֹּאן לֹא תִרְעוּ, הם מזניחים לגמרי את הכבשים. במקום לדאוג לעם, לפרנס אותו ולעזור למי שצריך, המנהיגים מתעלמים מהתפקיד האמיתי שלהם וחושבים רק על ההנאות הפרטיות שלהם.
יחזקאל, פרק ל״ד, פסוק ג׳
אֶת־הַחֵ֤לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.