יחזקאל, פרק ל״ד, פסוק ט״ו

לאחר כישלונם של מנהיגי העם, ה' לוקח על עצמו באופן ישיר את תפקיד הרועה ומעניק לישראל השגחה צמודה ואישית. בהבטחתו אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי הוא מצהיר כי ישגיח בעצמו על רווחתם ותקנתם, והמילים וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם מלמדות שיכין עבורם מקום מנוחה בטוח. פעולות אלו משקפות את סדר יומו של הרועה, אשר רועה את הצאן בבוקר ומרביץ אותן למנוחה בשעות הצהריים החמות. השילוב ביניהן מסמל טיפול מתמיד והשגחה רצופה של ה' על עמו לאורך כל שעות היממה, ביום ובלילה, כך שלעולם לא יישארו ללא רועה שידאג להם.