יצא לכם פעם לראות שלט אזהרה גדול שגורם לכולם לעצור ולחשוב היטב על המעשים שלהם? כך בדיוק קרה לירושלים. החורבן של העיר לא היה רק אירוע עצוב ומקומי, אלא הפך לסמל ולדוגמה עבור כל העמים מסביב. הנביא מתאר שהעיר תהיה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה, כלומר היא תעבור בושה גדולה והשפלה מוחלטת. המילים האלו מופיעות יחד כדי להדגיש עד כמה המצב יהיה קשה, עד כדי כך שאנשים מעמים אחרים ישתמשו בשם של ירושלים בתור קללה, ואם הם ירצו לאחל משהו רע למקום אחר, הם יגידו שהם מקווים שגורלו יהיה כמו הגורל של ירושלים.
בגלל מה שקרה, העיר תהפוך להיות מוּסָר וּמְשַׁמָּה לעמים אחרים. המשמעות של המילה מוסר היא אזהרה. הגויים שיראו את העיר יקבלו שיעור חשוב, ויזהירו אחד את השני לא לעשות מעשים רעים כדי שלא יקבלו עונש דומה. המילה ומשמה מתארת את ההלם וההפתעה הגדולה שלהם מול האסון. כולם יבינו שהעונש הזה, שמתואר במילים בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה, הוא לא סתם אסון טבע או חוסר מזל. הם יראו בבירור שזהו עונש צודק ומכוון שהגיע מאת ה' בגלל החטאים של העם, והמילים שמתארות כעס מופיעות פעמיים כדי להראות עד כמה הדין היה חמור. בסוף, מופיעות המילים אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי. זוהי כמו חותמת מיוחדת מהשמיים, שמראה שההחלטה הזו היא מוחלטת ויש לה' את כל הכוח לקיים אותה.