בראשית, פרק י״ט, פסוק כ״א

המלאך, שקיבל מה' סמכות לשנות את גזר הדין המקורי, נעתר ללוט ומודיע לו נָשָׂאתִי פָנֶיךָ, כלומר קיבלתי את מבוקשך. הסכמה זו ניתנת גַּם לַדָּבָר הַזֶּה, שכן המלאך מעניק ללוט הטבה כפולה ולא רק מציל את חייו, אלא גם מסכים להציל מאבדון את העיר כולה שבה ביקש למצוא מקלט. לכן הוא מבטיח לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, כאשר משמעות המילה הָפְכִּי היא "הופך אני", כלומר המלאך עצמו נמנע מלהחריב אותה יחד עם שאר ערי הכיכר. בעוד שרוב המפרשים סבורים שהעיר ניצלה לחלוטין בזכות לוט, יש המבינים כי המלאך רק השהה את חורבנה כדי שלוט ינוח בה מעט מן הדרך, ולבסוף היא אכן נהפכה.